שיעור 1

  • Global rating average: 0.0 out of 5
  • 0.0
  • 0.0
  • 0.0
  • 0.0
  • 0.0
21 Cards. Created by Yarinc ().
מצרים העתיקה
 
Term  
Definition

כתב יתדות

הסוג הראשון של הכתב, כתב היתדות, נחרט על גבי חרסים.
נוצר במסופוטמיה (איראן עירק של ימינו) מסו=בין פוטמוס=נהרות (הפרת והחידקל)

הירוגליפים

הסוג השני של הכתב מתפתח באיזור מצריים ונקרא הירוגליפים, כתב חרטומים. נכתב על פפירוס

האמן המצרי

פועל שמועסק על ידי הרשויות (המלכים והכוהנים). לא נתפס כאומן בעל שאר רוח. הפטרונים שלו דורשים ממנו להימנע מכל מקוריות וחידוש. עליו לציית לכללי עיצוב נוקשים שהכתיבו ביחס למשל לתנוחת הגוף, הצבעים, הפרופורציות, ההבעה. כל מטרתו ליצור אומנות מגויסת שמטרתה להאדיר ולשמר את כוחו של השליט.

אחנאטון

הדיוקאן של המלך נאמן למציאות, תאור אשלייתי בניגוד מוחלט לנורמה. ניתן לראות תווי פנים יחודיות בפניו, קמטים. כלומר – המלך לא נצחי. אחנטון לא מכתיב לאומן שיתאר אותו כמישהו רב עוצמה ונצחי, נותן לו חופש לתאר אותו ברמה המשפחתית. לאחר ימי שילטונו מכנים אותו כ"פרעה הכופר" ולאחר מותו שמו נמחק מספרי ההיסטוריה המצרית, והאומנות המצרית חוזרת לנורמות הישנות.

דמות עומדת

סכמה בסיסית של פיסול, הראש תמיד זקוף, הידיים לצידי הגוף, לעיתים קרובות מאוגרפות, רגל אחת שלוחה קדימה בדר"כ רגל שמאל, הגב חשוף.


דמות יושבת

סכמה בסיסית של פיסול, הברכיים תמיד צמודות, שתי הידיים או יד אחת לפחות תמיד על הברכיים.

צבע בפיסול מצרי

עור פניו וגופו של הגבר תמיד יהיה כהה יותר מעור פניה וגופה של האישה

היעדר הבעה רגשית בפיסול מצרי

אין ביטוי לשום הבעה רגשית. תמיד ממוקדים ומרוכזים.

קאנון הפרופורציות המצרי

האומן המצרי הקדום פועל לפי תכתיבים של קנון הפרופורציות. לפני תחילת העבודה היו מציירים משבצות (שגודלן נקבע מראש) על נייר, והחוקים היו שהקו הראשון עובר בקרסולה, הקו השישי עובר בברכיים וכו'. לדמות יושבת נדרשו 16 קווים ולדמות עומד 18 קווים. הראש היה 2 משבצות.

איזוקפליה

איזוס=שווה קפליי=ראש, כל הראשים בשורת אנשים באותו גובה.

יציבה ארכאית

הייתה נורמה של ציור דמות מצרים בתנוחה שבה אף אדם לא יכול לעמוד: פלג הגוף העליון והעיניים חזיתיות, אבל הרגליים והראש פונים לפרופיל. הדבר מאפשר לאומן לתת מקסימום אינפורמציה על הדמות.

ריבוי נקודות תצפית

היציבה הארכאית מאפשרת צפייה בהרבה איברים של אותו אדם וקבלת אינפורמציה רבה. כשאנחנו בוחרים נקודת תצפית אחת (לדוגמאת הפרופיל) אנחנו מוותרים על מידע שהיינו מקבלים בנקודת תצפית אחרת (חזיתית).

תאור מושגי, הגותי

תיאור שמתאר את המושג "אדם", לא אדם ספציפי. מתאר את האוביקט כפי שהיוצר האומן הוגה אותו (חושב, לא רואה). לדוגמא – כשילד מצייר אמא בהריון הוא מצייר את הבטן כשבתוכה התינוק למרות שהאישה לא שקופה במציאות.

צבע בציור מצרי

האומן המצרי הקדום לא מנסה לייצר אשליית נפחיות ועומק ע"י משחקי אור וצל. הדמויות צבועות בצורה שטוחה,צביעה נעדרת הצללות.

פרספקטיבה הירארכית

המיקום של הדמות וגודלה מוכתבים ע"י הסטאטוס החברתי שלה, לדוגמא השליט יהיה במרכז, גדול לעומת האנשים האחרים כדוגמאת אישתו ילדיו, משרתיו.

תאור אשלייתי

מנסה ליצור אשלייה של מציאות, לתאר את הנראה. בדר"כ העם יתואר בצורה אשלייתית, יותר נאמנה למציאות, יותר חופשיה.

סופר המלך במצרים

מתואר כיושב ישיבה מזרחית בדר"כ וכותב. תאור אשלייתי.

הנבלן העיוור במצרים

ניתן לראות את קפלי העור בבטנו, את צורת ראשו, את תווי פניו, את ידיו על הנבל.

Frieze

פס אופקי מקושט (תבליט, מצויר).

סכמות בסיסיות לפיסול מצרי

עמידה זקופה, ישיבה ברגלים צמודות, תבליטים, העדר הבעה רגשית, צבע הגבר כהה